הוא בבית החולים שוכב, בחוץ חשוך ואפל
היד כותבת את המכתב לייתר ביטחון, הוא יושב ומתפלל
והנה תפילתו התגשמה, הוא מהכאב של הסרטן זכה להיגאל
וכשהלך לעולמו, האחות הקטנה קראה את המכתב וליבה התקפל
וגם אחריי 6 שנים בלעדיו, "למה ?" היא את אלוקים שואלת, מתקשה לעכל..
היא יושבת בחדרה, בחוץ הכל כלכך קודר
הדמעות שבעינייה זולגות, המוות למוחה חודר
היא כותבת את המכתב, מבקשת שידאגו לחבר
תולה את החבל, אומרת לעצמה "ככה הכל יסתדר.."
והנה אחריי 5 שבועות שאיננה נמצאת, מצבו של החבר רק התדרדר..
הוא עומד על שפת הכביש, הגשם עליו יורד
בכיס מעילו יש את המכתב- כך בחר מכולם להיפרד
הזיכרונות בראשו רצים, נזכר איך היה בהוריו מורד
הנה מכונית הופיעה ולכביש הוא רץ, את כל דמו איבד
ואחריי 4 שעות כשהבין אביו שבקבר בנו, את עצמו האשים והתאבד..
היא עלתה על האוטובוס, לא תיכננה את מה שקרה
סיימה את בית הספר, הייתה בדרך למשפחתה האהובה
כשפתאום המחבל הוציא אקדח ויירה- צעקות זה הדבר האחרון ששמעה
היא התעוררה במקום לבן, הנה לגן עדן היא עלתה
ועכשיו אחריי 3 חודשים מאז שנרצחה, החברה הכי טובה עדיין עלייה מזילה דמעה..










