את שיברון הלב
שגרם כלכך הרבה דמעות וכאב
ואת עולמה של חברתי הרס וחירב
אף אחד לא יבין
את התחושה המוזרה
את הפאדיחה וחוסר הידיעה
כשאמא שלך החולה בסרטן מקיאה
אף אחד לא יבין
איך זה לחיות בפחד
שיבוא יום מיוחד
וההורים שלכם כבר לא יהיו ביחד
אף אחד לא יבין
איך זה להרגיש שמנה
כשאני מסתכלת במראה
ואת השומן עם היד מסתירה
אף אחד לא יבין
את הכאבי ראש החזקים
את התקפי העצבים המטורפים
ואת הלילות שמלאים בסיוטים
אף אחד לא יבין
את הפחד להתעורר ולגלות
שהתגשמו הסיוטים בלילות
ויש לך הורה אחד פחות
אף אחד לא יבין
את התפילות הרבות לאלוקים
שייקח אותי אליו למרומים
ושינגב את דמעות על הפנים
אף אחד לא יבין
את תחושת העצב והדאגה
כשעוד שנה החברה הכי טובה
מתכננת לעזוב ולעבור לפנימייה רחוקה
אף אחד לא יבין
מה זה לחיות במקומי
מה זה לחוות את הרגשות שבי
ומה זה הכאבים החזקים שבתוכי











