את כל מה שיושב בליבי,
ולא יניח עד שאספר לכולם,
לצעוק את בעיותיי בפומבי.
רוצה לעלות על הר בודד,
לראות את הנוף למול עיניי,
לצרוח ולשחרר את הכאב אשר לי מנדנד,
והלוואי שזה יגיע גם לחבריי.
רוצה לספר ולהוציא ממני הכל,
לסמוך על אנשים שאת אמוני לא הפרו,
כי נמאס לי כל הזמן ליפול,
ולהישאר בשביל החברים האלו.
רוצה חיבוק חזק ממישהו אחד,
וכשהדמעות יפלו על כתפיו,
הוא ילחש לי "את לא לבד",
ואוכל להרגיש את החום ממגע ידיו.
רוצה כלכך לדעת לעוף,
לפרוש כנפיים ולדאות,
או לשבת בים עם גב זקוף,
להתנתק מכל המחשבות.
רוצה לאטום אוזניים,
לא לשמוע כלום,
להפסיק לחרוק שיניים,
ולהתחיל לחיות את החלום..
;){kind=link}