'מצטערת אם גרמתי לך אכזבה'
אני יושבת ומדברת אל הבובה,
מדמיינת שהיא זאת את, אימי החטובה.
לשאלה 'למה?', אני מחפשת תשובה.
איך לתאר את תחושת הגעגוע הרבה,
שאותי כל הזמן רודפת ומחריבה.
מרגישה את הכאב שבעזיבה,
נמאס לי לשמוע ש'הכל לטובה',
מנסה להמשיך בלי הסיבה
שבחיים אותי השאירה יציבה.
מנגבת דמעה שאת פניי מרטיבה,
ונזכרת איך לאכול היה פעם חובה.
החיבוק, הדאגה, האהבה
הצחוק, החיוך, ההקשבה
בחלומותיי את עוד חייה, אהובה..
אמא, אני עוד מעט מסיימת חטיבה,
ואת עדיין מטיילת לי במחשבה,
זוכרת אותך חזקה, נלחמת כזאבה,
במחלה שלבסוף את החיים ממך שאבה.
ושוב אני נזכרת במצבה,
שבמיוחד בשבילך יוצרה ועוצבה
ועוד חודש בדיוק תכסה אותך בשכיבה.
לאחותי נוצר חלל ריק בליבה,
ואני מתאמצת, את רגשותיי מכבה.
הלב מתחיל לעכל, 'למה, הקב"ה ??'
הזיכרון איך אותי תמיד היית מגבה.
'אני מתגעגעת אלייך', לחשתי במסיבה.
החיבוק, הדאגה, האהבה
הצחוק, החיוך, ההקשבה
אני עדיין מחכה לך, אהובה..
;){kind=link}